אנדראוס ואח' נ' ביקורופא בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילת תביעה אשר הוגשה על ידי הנתבע הפורמלי מספר 1.

הצדדים והתובענה:

בתיק זה הוגשה תביעה לפיצויים, שעילתה רשלנות רפואית נטענת, בגינה, על פי הנטען, נגרם מותו המצער של המנוח אליאס אנדראוס ז"ל, (להלן-"המנוח"), אשר נפטר ביום 30.4.2008.

המשיבה 1 הינה אשתו של המנוח. המשיבים 2 - 6 הינם ילדיו של המנוח. התביעה הוגשה כתביעת עזבון ותלויים.

בכתב התביעה נטען, שהאבחון שבוצע למנוח, עת פנה ביום 29.4.08 בשעה 22:00, אל הנתבעת 1, מרפאת ביקורופא בע"מ (להלן: "המרפאה") ואשר על פיו נקבע שהמנוח ישוחרר לביתו עם המלצה לפנות בדחיפות בבוקר שלמחרת לרופא במרפאות המבקשת, היה אבחון שגוי ולקוי וכי אבחון זה כמו גם סירוב המרפאה להפנותו לחדר מיון, גרמו, בסופו של דבר, למותו של המנוח.

טענות המבקשת:

המבקשת, שירותי בריאות כללית, שהינה הנתבעת מספר 3 עותרת לסילוק התביעה על הסף בטענה, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגדה, שכן אין בו כל טענה עובדתית, בנוגע לטיפול שניתן למנוח ע"י רופאים המועסקים ע"י המבקשת.

לשם חיזוק טענתה זו, מפנה המבקשת אל כתב ההגנה שהוגש ע"י המרפאה ולכך שהמרפאה הודתה שהיא קבלן עצמאי, המספקת שירותים רפואיים לחברי קופות החולים השונות בשעה שהמרפאות אינן פעילות ואף לא טענה למעורבות כלשהי של המבקשת.

תגובת המשיבים:

המשיבים טוענים, שהמבקשת בחרה, מסיבותיה עימה, להעביר את מבוטחיה לטיפול רופאי ביקור רופא בע"מ מבלי שתיוועץ עמם תחילה ומבלי לבקש את רשותם ומהות היחסים הם עניין שאמור להתברר במשפט עצמו.

במסגרת תגובתם מעלים המשיבים שאלות, כגון מהו מעמד המבקשת כנותן שירות רפואי על פי חוק והאם היא מוכרת עפ"י תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הרכה בקופות חולים), תשנ"ו-2005 ומיהו בעל החוזה האמיתי עם המשיבים והמנוח.

תגובת המבקשת לתגובת המשיבים:

המבקשת מוסיפה, בין היתר, כי אין חובה על המבקשת ליתן טיפול רפואי למבוטחיה לאורך כל שעות היממה. המנוח יכל היה לפנות ישירות לחדר המיון שם היה מקבל את הטיפול. משבחר המנוח לפנות לספק שירות אחר על מנת לקבל הפנייה אין הוא יכול אלא להלין על עצמו.

דיון והכרעה:

כתב התביעה אכן אינו מפרט טיעונים עובדתיים או משפטיים נגד המבקשת ולא ברור מהן הטענות המתייחסות אליה ומהי עילת התביעה נגדה.

על כתב תביעה לכלול, בין היתר, את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה…" (תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כתב התביעה שהוגש בתיק זה אינו ממלא אחר תנאי זה, בכל הנוגע למבקשת.

על הנתבע לדעת מהן העובדות הנטענות נגדו, שכן ללא ידיעה זו אין הוא יכול להכין הגנתו כראוי ומכתב התביעה דנן אין המבקשת יכולה לדעת זאת.

הבאת טענות בתשובה לבקשה או הצגת שאלות, אינה יכולה לבוא במקום כתב תביעה מפורט וברור, אשר ימלא אחר דרישת התקנות ויבהיר מהן הטענות העובדתיות הנטענות נגד המבקשת, המקימות עילת תביעה נגדה.

עם זאת, לאור כך שסילוק על הסף הינו צעד דרסטי אשר בית המשפט לא ינקוט בו אלא במקרים קיצוניים (ע"א 335/78 יוסף שאלתיאל נ' אריה שניאח', פד"י ל"ו (2) עמ' 151 בעמ' 155; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאור שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470; ע"א 50/89 פרופסור רות ליטו נ' פרופסור חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18) וכאשר ייתכן שאם התובע יתקן תביעתו, היא תגלה עילה, לא אמחק את התביעה נגד המבקשת, אלא אאפשר לתובע לתקנה.